ליבק

היופי שבעוצמה: ליבֶּק

ליבֶּק, מלכת ערי ההַאנְזֶה (איגוד הסחר), יוסדה בשנת 1143 כ"עיר המערבית הראשונה לחוף הים הבלטי", והיא מהווה דוגמה ומופת לכל משפחת ערי ההאנזה באזור הים הבלטי. אווירת ימי הביניים ואתרים היסטוריים מעניינים מעצבים עד היום את חזות העיר ומהווים עדות לעבר המפואר והעשיר של עיר ההאנזֶה.

מגדלור החופש: ומרכז סחר עולמי

ליבק: במשך מאות שנים הזכיר שם העיר הזו חופש, חוק ואמידות. החוק של ליבק היה בעבר איחוד מתקדם של כללי יסוד מתחום המשפט הימי והיבשתי. הוא השפיע על יותר מ-100 ערים סביב היום הבלטי - וזה היה הבסיסי לעלייה הגרנדיוזית של ההאנזֶה לכדי אחד מאימפריות הסחר הגדולות בעולם. ליבק היתה המרכז של כל זה ואחד הכרכים הראשונים והבוהקים ביותר בסחר העולמי. העיר העתיקה המוקפת מים, על שבעת המגדלים וחמש הכנסיות הראשיות שלה, מציגה 1,000 שנות היסטוריה חיה, ומאחר שהיא הוכרה כמורשת עולמית של אונסקו מבניה מיועדים לשימור. ובצדק: השפע הגדול של מבנים היסטוריים מהתקופה הגותית, מהרנסאנס, הבארוק והקלאסיקה, הסימטאות והרחובות, הכנסיות והמנזרים, בתי האזרחים והביצורים - כל אלה יוצרים תמונה ייחודית ושלמה. על החשובים שבמבנים ההיסטוריים ניתן למנות את מקבץ המבנים סביב בית העירייה, מנזר בורג, קוֹבֶּרג - רובע שלם שנשמר מסוף המאה ה-13, וכולל את כנסיית יעקובי, בית החולים הייליג גייסט המבנים סביב רחוב גְלוֹקֶנגיסֶר ואֶגידיאֶן, הרובע עם בתי הפטריקים המכובדים, בין כנסיית פטרי לקתדרלה, שער הולסטֶן ומחסני המלח בגדה השמאלית של הטְרָאבֶה.

הפנים האחרים של העיר ושלושה חתני פרס נובל

טיול רגלי ברחובות ליבק של ימי הביניים זו חוויה מיוחדת במינה - במיוחד מאחר שלעיר יש הרבה מה להציע מעבר לדברים ישנים: כאשר היום מסתיים מתעוררים החיים בשפע הפאבים, המסעדות, הבארים, המועדונים והדיסקוטקים: ליבק הופכת לרובע שוקק, ותושבי העיר, שנראים אולי מבוישים ומאופקים, מגלים את פניהם המשוחררים. וביניהם אולי גם גינתר גראס, אחד משלושת חתני פרס הנובל המזוהים עם ליבק, לצד תומס מאן ווילי ברנדט. בפורום לספרות ולאמנות חזותית, המכונה גם בית גינתר גראס, מוצגת תערוכה קבועה מיצירותיו החזותיות של הסופר החשוב ושל הקשר ההדוק בין הספרות לאמנות שלו. התערוכות המתחלפות מציגות, לצד עבודותיו מתחום האמנות החזותית, הספרות והמוזיקה, יצירות אחרות פרי "כישרונו הכפול". לבית שייך גם גן ובו עבודותיו הפלסטיות של גראס, ארכיון, ספריה וחנות.

בתה היפה ביותר של ליבק ומעדן מתוק

טְרָאבֶמינדֶה: בלי "הקטנה" שלה לא היתה זוכה מלכת ההאנזה לחבוש את הכתר. עיר המסחר העשירה היתה תלויה בגישה חופשית לים, וכבר בשנת 1329 היא קנתה כפר דייגים קטן תמורת 1,060 פְּפֶניג. קנייה טובה, כפי שמוכיח סיור בעיירת הנמל היפהפייה. עוד קנייה טובה דרך אגב זה המרציפן של ליבק. השקדים, המרכיב הבסיסי של המרציפן, הגיעו לליבק כבר במאה ה-13. המרציפן היה אז ממתק נדיר ויוחסו לו תכונות ריפוי. לכן ייצור המרציפן במאה ה-16 התבצע בבתי מרקחת בלבד. אולם כעבור זמן קצר גילו בני האצולה את המעדן הזה, והמרציפן הפך להיות מנת קינוח בארוחות מלכותיות. אולם מעדן זה נמנע על פי רוב מהעם - למרבה המזל מצב זה השתנה מזמן.

Highlights
Highlights

Discover Destination Germany with our interactive map

הוסף את המועדפים שלך לכאן. שמור, מיין, חלק והדפס את הבחירה שלך ותכנן את כל הביקור שלך בגרמניה.

0 מועדפים נבחרו